אז תפרתי לעצמי שמלה So,i'v sewd me a dress

מהרגע שהשחלתי חוט לראשונה במחט מכונת התפירה שלי היה לי ברור שהולכת להיות לי מלתחה שלא  הייתה מביישת את מרלין מונרו , או לפחות את ג'קי אונסיס.

frome the first moment i'v thred my sewing machin i knew thet i'm gonna make me a wardrobe that wouldent have shamed Marilyn Monroe or Jakki O at least.

אבל ,החלטות לחוד ומעשים לחוד  לקח לי למעלה מחצי עשור לקבל אומץ לתפור לעצמי משהו שהוא מעבר למטפחת, מידות הגוף שלי רחוקות מלהיות מה שנקרא אידאלי , שום גיזרה לעולם לא מתאימה לי ישירות מבלי לעשות בה שינויים ומאחר ואני לימדתי את עצמי לתפור , כל פרויקט שרק חלף במוחי הקודח היה דורש חודש למידה ,ייאוש ,פרצי יצירתיות, בכי על מר גורלי ולבסוף צעיף / מטפחת  או שמלה לבנות שלי. כזו אני – מתחמקת.

But, decisions apart from actions. it took me more then half a decade to be brave enogh to sew somthing els then a headkerchief for my self…

My body proporthions are far from beeing ideal, no pattern fits me without adjustments and changes , and sins i'm a self tutor ,any project thet poped in my mind took a monthe of learning , despeiretion ,burst of creativity, cry about my sad fortune ,and ending up with a scurf / headkerchief or a dress for one of my daughters or both. thats how i am – an avoider.

עולם התפירה כל כך עמוק ומלא רבדים , כל כך הרבה סגנונות ותחומים , עם כל מה שלמדתי עם הניסיון והתהייה , תמיד מצאתי  את עצמי באיזו בעיה שאין לי מושג איך קוראים לה ואיך לחפש לה תשובה במרחבי הרשת ,לפעמים אפילו לא ידעתי שאני בבעיה אלא פשוט משהו תמיד היה חסר.

The sewing  world is so deep and full of layers, so many styles and wide range of expertias , with all my experience and trials i always found my self in some  kind of a problem that i dont have a clue how  it calls or  how to find for it an answer threw out the web. some times i didn't even know i have a problem but some thing was missing.

 מה שאני הייתי זקוקה לו זו תפירה בהתאמה אישית , לבחורה נמוכה עם ציצי גדול (מאוד) ,בטן רפויה הגזרות מבורדה גם גרסת הפלוס סייז לא מתאימים פשוט, למעשה כמעט לשום בחורה שתפרתי גם אם היא רזה ומהממת , תמיד יש צורך בשינויים – הכתפיים רחבות מידיי, המותן נמוכה יותר , החזה קטן במיוחד , הישבן ים תיכוני הזרוע העליונה שמנמנה…. כל אחת עולם יחיד ומיוחד – אף אחת לא מתאימה לגזרות הסטנדארטיות , לכולן יש צורך לצייר התאמות מחדש.

אז התחלתי ללמוד!

What i needed to learn was Custom sewing. for a  short girl ( woman) with big boobs , Languid / limp belly  like me the  patterns from BURDA evean the  plus size version just did not fit.

actualy no girl / woman i sewed to -even if  she's  stunningly gorgeous  always was  need for allterations – the shohlders to wide, the waist to low, to small breasts,  Mediterranean buttocks , to chabby upper arm…. each is uniq and no one fit excactly to the standerd patterns all of them needed to be drewn adjustments.

so i started to learn !

באתי יהירה למורה ואמרתי לה – שאני יודעת לתפור אני רק רוצה ללמוד לצייר גזרה מאפס בלי גזרה  בסיסית מודפסת כל שהיא.

היא זרמה איתי ולמדתי (עדיין לומדת ) לחשב גזרה מנקודה בפינה של דף חלק – עולם שלם נפרש בפניי , פתחו לי את תיבת פנדורה , "אניגמה" נגלתה בפניי גלויה ולוחשת "קחי אותי …"

I came arrogant to my teacher and told her that i know how to sew i just want to learn to drew a pattern from scratch without any blue print at all.

she flowd with me, and i'v leand ( still learning) to calculate a pattern fome a dot in a cournet of a blanck paper sheat  -A new world was revealed to me , Pandora's box  was opend to me, the ANIGMA revealed it self to me whispering " take me…"

 זה לא שלא ניסיתי והצלחתי הצלחה כל שהיא לפני כן ,אבל תמיד היה איזה שהו "אבל…", משהו שלא בדיוק עד הסוף. וזה יצר אצלי תסכולים ופחד חוזר מכישלון – שלא יוצא לי מושלם כמו שרציתי , זה לא כמו שדמיינתי…. אבל אחרי שהתחלתי ללמוד ,פתאום כל מיני טריקים ,שטיקים שמעולם לא היה לי מושג שהם, הם אלו שחסרים לי הפכו לכלים שבלעדיהם כלום לא קורה.

Its not that i hevent trided befor and i have secsieded some kind of success , but ther was some kind of "but…" not quit completed And it made me frustrated and afraid from failure – things wasent as perfect like i wanted , as i imagined…But after I started to learn all of a sudden all kinds of tricks and  'shtics'I never had any  idea that they are the ones who are missing have become tools without which nothing happens.

השמלה שתמיד נורא, נורא רציתי זו השמלה הלבנה של דאיין ליין מהסרט "תחת שמש טוסקנה" אז התחלתי איתה  אבל, צבע לבן עם 5 ילדים זה לא לעניין ואני ממש לא התכוונתי שהפרוייקט הראשון שמוקדש לי יעבור כביסה דקה אחרי שסיימתי לתפור אז הלכתי על ויסקוזה קרפ בניחוח וינטג' עם נקודות – (מאוהבת בדוגמת נקודות ובפרחים).
וכאן מתחת ניתן לראות את התוצאות , אני אוהבת.
The dress that i always wanted for my self is the white one that Diane Lane wore in "Under the Tuscan Sun" so this was my first project but, white color with 5 kids don't get along , and to put it in the washer A minute after i'v done with it was not my intention So I went on viscose crepe vintage scented with polcadots – (love polcadots and flowers pattern).
And here below you can see the results I loved it.
Retro white dress Diane Lane wore in "Under the Tuscan Sun".:

מודעות פרסומת

אחת שתיים שלוש ניסיון….

ניסיון שני לכתיבת יומן רשת ול-ה-ת-מ-י-ד ! בפעם הקודמת חשבתי שהדברים שאני כותבת הם …. טרחניים מידי , אולי אפילו מתבכיינים  אבל היי ,ראיתי את נק' האור היח' – אף אחד לא קרא מלבדי !! איזו הקלה.

הפעם אני זורמת , מה שעולה לי בראש זה מה ש(כמעט) יעלה לרשת.

אז הסיבה שהתעוררתי שוב מתרדמת בת עוד מעט 6 שנים היא כי אני גדלתי , עוד כשבועיים  אהיה בת 6 שנים יותר מאז. יותר מפוקחת  , יותר חותכת , בוגרת יותר ומכירה את עצמי ממש מקרוב.

מה שלא טרחתי לעשות ב – 32 השנים הקודמות ל6 השנים אחורה מהיום. יש שיגידו – בוקר טוב אחותי , אני אגיד להם – "אמן"!!

הביטוי הכי שגור בפי בשנה האחרונה : "אין לי זמן" .

התחלתי לעבוד לפני כמעט שנה -אחרי שנים של אוננות בבית .

מטרת מובטלותי הייתה לפתח את עצמי אמנותית , הגשמה עצמית , מכירת היצירות שלי – באשר הן תהינה ,חיסכון כספי ,גידול ילדיי ,מניעת חרדות מיותרים בהשארת פעוטות אצל מטפלות מפלצתיות שכאמור היו עולות לנו כסף ולבטח היו מטלטלות לי את הילדים במקרה הטוב ובמקרה הרע חונקות / מטביעות /מחשמלות לי אותם למוות ככה ההגיון שלי אמר ואני האמנתי.

בפועל – נכנסתי ל"דיכאון" ויצאתי ממנו , נכנסתי להריון וילדתי עוד 4 פעמים מאז ההחלטה לגדל את בכורתי בבית בכוחות עצמי, שאגב הכוחות לאט לאט הלכו והפכו לחוסר אונים מוחלט. בלגן בבית ,ערימות של כביסה שלא ראיתי ( עדיין לא רואה ) את הסוף. כלים , תפריטים , בישולים , הנקות , ערה עד אמצע הלילה , קמה מוקדם בבוקר אבל לא מספיק מוקדם ומאחרת באופן שיטתי למסגרות , שוכחת לשלם חשבונות – נלחצת מצבירת החשבונות, כריכים , ארוחות צהרים ,עוד ניקיונות עוד בישולים ,היום נגמר לי כבר ב13:30  ועדיין לא הנעתי …. חייתי למעשה ממגרנה למגרנה ממשבר למשבר , כסף לא היה וגם לא הצטבר לו. לא עסקתי באומנות ולא מיציתי שום פוטנציאל משל עצמי.

אך קרו כמה דברים טובים : 

לימדתי את עצמי לתפור.

הייתי קרובה לילדים שלי.

היה לי הרבה זמן לחלום ולהכין to do list באורך הגלות   וככה למעשה גיליתי שאני לא מוגבלת לכיוון אחד של יצירה ולמדתי המון על עולם הDIY והקראפט. למדתי מושגים כמו קוספליי (תחפושות ראליות לפי נושאים ו/או דמויות ) והבנתי שאני בתוך זה כבר שנים מסתבר מהכיוון היצירתי. למדתי אנגלית ברמה ממש טובה, והכרתי את עולם האינטרנט טוב יותר ,גיליתי את פינטרסט  ועוד ועוד.

נהיה לי אומץ בסגנון של "אין לי מה להפסיד , רק להרוויח…" וכבונוס  כמה חודשים של פגישות עם אישה נפלאה שנפלה לי כמו מתנה משמיים אני חושבת שהחלה ההתפכחות – הסליחה העצמית , הקבלה שלי את עצמי וההבנה שמגיע לי ואני הולכת להשיג את זה בכוחות עצמי כי אף אחד לא חייב לי כלום רק  אני חייבת לעצמי.

אז התחלתי לעבוד – אני מנהלת משרד הנדסה אינטנסיבי ביום ותופרת בלילה (אם שרדתי את היום ).

המטרה: להרוויח כסף כדי לספק לילדים קצת רווחה ולקדם את עצמי מקצועית בתחום שבו אני באמת טובה – תפירה. אני לומדת תפירה בסטודיו בת"א כל יום שישי וכל הטוב הזה מתאפשר בזכות השינוי המחשבתי ( וכי היינו בחובות מעל הפופיק ברמה מלחיצה …).

מתנת יום ההולדת שלי השנה היא יקרה במיוחד ,רגשית וכספית אני נרשמת לקורס שמלות כלה וערב, yay.

c360_2016-09-20-13-20-58-098
אני חובבת תכשיטים מוזרים , בעיקר זהב אבל מאחר ואין לי את הממון אז כדאי שיהיה כמה שיותר גחמני ומדליק בעיניי, אז מה יותר מזהה אותי  מצמיד סרט מדידה וטבעת סיכות ?! שאת שניהם הכנתי לעצמי.

c360_2016-09-20-13-26-05-606

c360_2016-09-20-13-25-26-261
לפני כמה ימים ראיתי בפעם המיליון את אליסה בארץ הפלאות עם הילדים ופתאום שמתי לב שלכובען יש טבעת מדליקה , המענה לכל תפילותיי הגחמניות הייתי חייבת להכין אחת לעצמי.

c360_2016-09-20-13-24-37-041c360_2016-09-20-13-23-28-620c360_2016-09-20-13-21-35-093